מעלת ימי השובבי"ם

ימי השובבי"ם

מאמר
תשובת ימי השובבי"ם
מתוך הספר "תשובת השנה"


קונטרס "תענית דיבור"
בגודל מעלת תענית דיבור
וחומרת איסור שיחת חולין


לקטתי וערכתי
בחמלת ה' עלי

רועי חמד

עיה"ק טבריה, טבת התשע"ז


סגולת ימי השובבי"ם ומעלתם
כתב הפרי צדיק (שמות, אות ד') שבאר"י ז"ל (שער הייחודים, ריש פר' ד') מבואר שזמן ששה שבועות של פרשיות השובבי"ם מסוגל הוא לתשובה ובפרט לתיקון פגם הברית, דפרשיות אלו מדברים על גלות מצרים ועיקר גלות מצרים היתה לתיקון הפגם הזה, והועיל הדבר שנתבררו כולם במידת "צדיק יסוד עולם", וכמו שאמרו חז"ל במדרש שה"ש רבה (ד', כה') דיוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל הזכרים בזכותו, ואחת היתה ופרסמה הכתוב והיא שלומית בת דברי ובזכרים לא היה בכלל, וכתב שבעיקר בשבתות השובבי"ם ישנו תיקון לפגם זה, כדאיתא בזוה"ק (ח"ב, צב'.) ואף שומר מן החטא להבא, דכתיב בישעיה "שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע" ודרשו במכילתא (בשלח) שמשומר מן העבירה.

עוד כתב שם (משפטים, אות ב' ד"ה ואיתא) דזמן זה מסוגל לתיקון פגם הברית, והוא עד זמן שקוראים בתורה פר' משפטים בה נא' "כי תקנה עבד עברי", לרמז כי פגם זה גורם לעבדות שהרי כנען שבא ע"י פגם הברית של חם בתיבה נתקלל להיות עבד, ומ"מ בשביעית יצא שיש לו תיקון ע"י קדושת השבת, דשמירת השבת מועילה אף לעובד ע"ז כדור אנוש, וביאר דמ"מ אין הפירוש שע"י שמירת השבת מוחלין לו כך סתם, אלא דע"י זה זוכה ליראה ופחד וע"י היראה בא לידי תשובה.

וכתב בס' יד אליהו (ערך שובבי"ם) בשם ס' בניהו דימים אלו מסוגלים על עוון הקרי בפרט מאחר דטיפת קרי של אדם הראשון שהוליד בקל' שנה שפירש מאשתו גרמה שיצאו ממנו ניצוצות של נשמות, והם אותם שנשתעבדו במצרים בחומר ובלבנים ונתקנו בגלות מצרים, ולכך בימים בהם אנו קוראים על גלות מצרים יש סגולה דתשובת המתענה בהם תקובל.

עוד יש לומר בס"ד, דהנה הרי מזל מצרים היה למעלה באותו הזמן, דחודש ניסן מזלו טלה, ועוד שישראל מצד עצמם היו בשפל המדרגה, שקועים במ"ט שערי טומאה ולא היו ראויים להיגאל וכמו שכתב הרמב"ם באיגרת תימן וזה לשונו: "ידע משה רבינו עליו השלום, בשעה שעמד היו כל האצטגננין פה אחד אומרים שאומה זו לא תהיה לה תקומה ולא יקל מעליה השעבוד שהוא בו לעולם ובשעה שחשבו שהיו בתכלית השפלות אז הופיע עליהם הרוממות ונגלה אז מבחר מן האנשים ומעולה שבהם וכו'", עכ"ל, ובכל אופן ריחם ה' על עמו שאף בשפל דרגתם נתן להם את הארה לתשובה, וגאלם ממצרים נגד כל הגיון, והחלו בתשובתם כבר במצרים, וכמו שדרשו חז"ל עהפ"ס "משכו וקחו"- משכו ידיכם מע"ז, וכתב האלשיך הקדוש (שמות יב', יג'- כ') שלפני שנגאלו אבותינו ממצרים עשו תשובה מאהבה וכן כתב הגר"ח פלאג'י בס' ברכת מועדיך לחיים (ח"ב, עמ' סו'- פה') דישראל עשו תשובה בעשרה ימים שבין ר"ח ניסן לעשור לחודש בו נצטוו "משכו וקחו לכם".
ונמצא אם כן שבימים הללו בהם אנו קוראים פרשיות אלו, בהם מסופר על גלות וגאולת ישראל והארה שניתנה להם לתשובה אף בהיותם בשפל המדרגה, ישנה את אותה הארה לתשובה אף בימים אלו, גם לחטאים חמורים ביותר כפגם הברית.

ועוד יש לומר דהנה עיקר גאולת ישראל ממצרים היתה הגאולה הרוחנית ויש לזה כמה ראיות :
בהגדה של פסח מובא "מעשה בר"א ור' יהושע ור"א בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן ק"ש של שחרית", ולכאורה הרי ר' טרפון ור"א בן עזריה היו כהנים ור' יהושע היה לוי ושבט לוי כידוע לא השתעבדו במצרים, ור"ע היה בן גרים שלא היו בשעבוד, וא"כ על מה שבחו והודו על הניסים שעשה לאבותיהם במצרים כאשר אבותיהם לא היו כלל בשעבוד?
אלא רואים מכאן שעיקר הגאולה היתה רוחנית ולכך גם עליהם להודות, דהשעבוד הרוחני היה על כולם גם על שבט לוי.